תכנון חבות המס הוא מכלול הפעולות שניתן לבצע על מנת להקטין ככול האפשר את החבות במס. אחת השאיפות הלגיטימיות ב”תכנון מס” היא הקטנה אופטימלית של תשלומי המס, בדרך של קביעת המבנה העסקי ומסגרת הפעילות העסקית תוך ניצול לשון החוק או פרצותיו.
דחיית מס מתקבלת בדרך של פעולה במבנה עסקי המנציח יתרון מס או בדרך של דחיית הכנסות (או הקדמת הוצאות) משנה לשנה.
יש לבחון את הכדאיות הכלכלית בביצוע תכנון מס בדרך של דחיית הכנסות או הקדמת הוצאות. הפרמטרים לבחינה הם התוצאה העסקית של השנה והצפי לתוצאה העסקית בשנה הבאה, שיעור המקדמות החל על העסק והמידה בה מכסים תשלומי המקדמות את המס הצפוי השנה, שיעור האינפלציה החזוי והריבית האפקטיבית בה יכול העסק ללוות כסף.
1. פעולות שיש להשלימן עד 31.12.2017
ללא קשר לבסיס הדיווח בעסק, ישנן פעולות אותן חייבים לבצע ותשלומים אותם חייבים לשלם לפני תום שנת המס במידה ורוצים כי ההוצאה תותר לניכוי.
1.1 ביטוח לאומי – עצמאים
לעצמאים המשלמים מקדמות חודשיות למוסד לביטוח לאומי, כדאי להקדים ולשלם את מקדמת חודש דצמבר 2017 (שמועד תשלומה החוקי הוא 15.1.2018) עד סוף דצמבר 2017, וכך יוכלו ליהנות מניכוי של 52% מסכום התשלום מהכנסתם עוד בשנה הזו. כן מומלץ להקדים ולשלם את הפרשי דמי הביטוח המתייחסים לשנת 2017 ולשנים קודמות. יש לפנות לביטוח לאומי להסדרת תשלום ההפרשים בהקדם.
לאלו אשר יש להם הכנסות “פסיביות” (השכרת רכוש, תמלוגים וכו’) למעט הכנסות מדיבידנד, שכ”ד למגורים וריבית שלא מחברה בבעלות, נזכיר כי החל משנת 2008 הכנסות פאסיביות העולות על 25% מהשכר הממוצע (כ- 29,016 ₪ ב- 2017) חייבות בביטוח לאומי.
1.2 חישוב הפרשות לפיצויים
תשלומים לכיסוי התחייבות לפיצויים יותרו לניכוי עד גובה של 8.33% מהשכר באותה שנה.
1.3 תשלומים לקופות גמל וביטוח חיים
בגין תשלומים מסוימים ניתן לקבל הקלות מס – ניכוי מההכנסה או זיכוי מסכום המס, כמפורט להלן.
יש לזכור כי קבלת ההטבות מותנית בקיום הכנסות חייבות במס ולבחון את גובה ההכנסה לפני ביצוע התשלום.
עצמאי (עמית מוטב)
תשלום מרבי לקבלת ניכוי (11%) לקצבה עד תקרה 103,200 ₪ 11,352
ותשלום נוסף לניכוי (7%) עד תקרה 103,200 ₪ 7,224
תשלום מרבי לצורך קבלת זיכוי (5%) עד תקרה 206,400 ₪ 10,320
סה”כ 33,024
כאשר לא נדרש ניכוי בגין אובדן כושר עבודה ניתן לקבל ניכוי נוסף (0.50%)
עד לתקרה של 206,400 ₪ 1,032
סה”כ 34,056
שכיר (בניכוי סכום משכורת שהמעביד הפריש עבורו)
תשלום מרבי לצורך קבלת ניכוי (11%) עד תקרה 103,200 ₪
משכר שנתי עד 444,480 ₪ שהמעביד לא הפריש עבורו 11,352
תשלום מרבי לצורך קבלת זיכוי (7%) עד תקרה 103,200 ₪ 7,224
סה”כ 18,576
הערות
- למי שמלאו 50 שנה לפני תחילת 2017 – יינתן ניכוי בגבולות 150% מהשיעורים הנ”ל (במגבלות אותם הסכומים), כלומר במקום 5% – 7.5%, במקום 7% – 10.5%, במקום 4% – 6% ו- 16.5% במקום 11%.
- הזיכוי ממס על הפקדה לקופת גמל לקצבה יהיה בשיעור – 35% לעומת 25% זיכוי בביטוח חיים.
- כאשר לבני זוג חישוב מס נפרד, ניתנות הטבות המס הנ”ל בחישוב המס של כל אחד מבני הזוג (פוטנציאל התשלומים המפורט לעיל הוא כפול, ומעניק בפועל כפל הטבות).
בשנת 2017 נכנס לתוקף חוק פנסיית חובה לעצמאים, החוק מחייב להפקיד לפנסיה לפי השיעורים הבאים :
עד הכנסה שנתית של 58,038 ₪ – 4.45%
בין 58,039 ₪ ל 116,076 ₪ – 12.55%
מעל 116,076 אין חובה
הסכום המקסימלי השנתי להפקדה הינו 9867 ₪
במידה ולא יופקדו הכספים הללו קיים סיכון שיוטל קנס על סך 500 ₪
1.4 תשלומים לקרנות השתלמות
שכירים:
סכום התשלומים המעניק את מירב ההטבות כאשר ההכנסה
השנתית גדולה או שווה ל”משכורת קובעת” שהיא 188,544 ש”ח
שכיר שאינו בעל שליטה:
תשלום המעביד לצורך קבלת ניכוי (7.5%) 14,141 ש”ח
תשלום העובד (2.5%) 4,713 ש”ח
סה”כ 18,854 ש”ח
שכיר שהינו בעל שליטה:
תשלום המעביד לצורך קבלת ניכוי (4.5%) 8,485 ש”ח
תשלום בעל השליטה (שליש מתשלומי המעביד 1.5%) 2,828 ש”ח
סה”כ 11,313 ש”ח
עצמאים:
סכום התשלומים המעניק מירב ההטבות כאשר ההכנסה
השנתית גדולה או שווה ל”הכנסה קובעת” שהיא 260,000
ש”חתשלום מרבי לצורך קבלת ניכוי (4.5%) 11,670 ש”ח
סכום הניכוי (4.5%) 18,200 ₪
- מומלץ להפקדה 7%.
- הרווחים על הכספים המופקדים בקרן השתלמות פטורים ממס עד לסכום הנ”ל.
הערות
- לגבי בעל שליטה החוק קובע כי גובה ההפרשה שתותר למעביד בניכוי הוא 4.5% מהמשכורת הקובעת. התרת הניכוי אצל המעביד כהוצאה מותנית בכך שבעל השליטה יפקיד לקרן שליש מהסכומים ששילם המעביד (1.5%). עם זאת מומלץ לבעלי שליטה לשקול הפרשה של 10% מההכנסה השנתית עד לתקרה של 188,544 ש”ח (7.5% מעביד, 2.5% עובד) שכן אמנם ההפרש בין 4.5% ל- 7.5% לא ייחשב כהוצאה בחברה אך מצד שני הוא הכנסה פטורה בידי העובד.
- לגבי עצמאי שהוא גם שכיר נקבע כי תיבדק הכנסתו כעצמאי עד גובה ה”תקרה הקובעת” (260,000 ש”ח) וממנה יופחת סכום השכר בגינו הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות בשנת המס.
1.5 תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה
תשלומים שמשלם אדם לחברת ביטוח לביטוח כנגד אובדן כושר עבודה במהלך שנת המס מותרים לניכוי לצורכי מס בתנאים הבאים:
תותר הוצאה בשיעור של 3.5% מההכנסה של עצמאי או שכיר החייבת במס.
במקרה של שכיר שמעבידו משלם בגינו לגמל בשיעור העולה על 5% יקוזז החלק העודף מהוצאת אובדן הכושר המוכרת.
2. הכנסות פטורות ותשלומים אחרים המעניקים הטבות מס
2.1 תרומות למוסדות מוכרים
בשל תרומות למוסדות מוכרים שיש להם אישור על פי סעיף 46 בסכום כולל העולה על 180 ש”ח, יינתן זיכוי ממס בשיעור של 35% מסכום התרומות ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,184,000 ש”ח, הנמוך שבהם.רבה ראשונה המוגדרים נטולי יכולת (משותקים, מרותקים למיטה וכד’) מוענקות לו 2 נקודות זיכוי בחישוב המס. במקרה של הורה נטול יכולת, נקודות הזיכוי כאמור יינתנו לצאצא אחד בלבד בלא אפשרות לפצל את זיכוי המס ומותנים בהמצאת אישורים רפואיים וקבלת אישור ממס הכנסה. חשוב לציין כי קבלת הזיכוי מותנה בכך שהכנסתם החייבת של נטול היכולת ובן זוגו אינה עולה על 267,000 ש”ח (התקרה לגבי נטול יכולת שאין לו בן זוג היא 167,000 ש”ח.
החל משנת 2003 לא ניתן זיכוי כאמור להורים נטולי יכולת אלא רק לילדים. עם זאת עדיין ניתן לקבל זיכוי בגין אחזקת הורים נטולי יכולת במוסד סיעודי.
הענקת נקודות זיכוי לאבות בעד ילדיהם עד גיל שלוש. תינתן נקודת זיכוי אחת בשנת הלידה ובשנה שבה מלאו לילד שלוש שנים ושתי נקודות זיכוי בשנתיים שבין לבין.
נקודות הזיכוי יינתנו לאב הן בחישוב נפרד כאשר הוא נשוי והן לאב שאינו נשוי אשר
ילדיו אינם בחזקתו.
2.2 זיכויים ממס בגין נטולי יכולת
מי שיש לו בני משפחה בק
2.3 הכנסות משכר דירה
קיימות 3 דרכים שונות למסות הכנסות משכר דירה ממגורים:
כל נישום יכול לבחור בשיטה המיטיבה עימו.
2.3.1 מסלול פטור
בעלי דירות המושכרות ליחידים לשם מגורים שהכנסתם זו אינה עולה על סכום הקבוע בתקנות, (בשנת 2017 – 5,010 ש”ח לחודש) פטורים ממס בגין הכנסה זו. כתנאי לקבלת הפטור עליהם להצטייד באישור מהדייר שמדובר בהשכרה למגורים בלבד. אין נוסח קבוע בחוק לאישור זה, די שיהיו בו פרטי השוכר, המשכיר, הנכס המושכר והצהרה מפורשת שזו השכרה למגורים בלבד).
במידה ושכר הדירה עולה על הסכום האמור, יקטן הפטור במכפלת ההפרש.
2.3.2מסלול 10%:
בשנת 2003 בוטלה התקרה שהיתה על הכנסות משכר דירה שניתן לחייב אותם בשיעור מס של 10%. לאור זאת , מומלץ לנישומים שלהם הכנסה משכר דירה העולה על התקרה הפטורה, לשקול לעבור לדיווח במסלול של 10% הכרוך בתשלום המס במהלך השנה.
3. מסלול מס שולי:
במסלול זה ניתן לדרוש הוצאות שהוצאות בגין ההשקעה בנכס (הוצאות ריבית, הוצאות פחת על הנכס) ולשלם מס על הרווח (ההכנסות בניכוי ההוצאות).
3. שיעורי מס
- החל משנת 2011 הוחלט על העלאת המס על ריבית, דיווידנד, רווח הון ריאלי ומס שבח, ליחיד מ- 20% ל- 25% ולבעל מניות מהותי מ- 25% ל- 30%. רווח ההון יחולק באופן ליניארי לתקופה שלפני 1.1.2012 ולתקופה שלאחר מכן, כך שהרווח המיוחס לתקופה שעד 1.1.2012 יחויב בשיעורי המס “הישנים”, למעט רווח הון ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה ויחידות של קרן נאמנות פטורה – בעניינם יחולו שיעורי המס “החדשים” על רווח ההון כולו, דהיינו גם על חלק רווח ההון שמתייחס לתקופה שלפני 1.1.2012.בהמשך לסייג זה נקבע גם כי לא ניתן יהיה לבקש פריסה לאחור של רווח הון
הנובע ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורס - שיעור מס החברות בשנת 2017 הינו 24% וירד בשנים הבאות (2018 – 23%,).
- יוטל מס בשיעור של 3% נוספים על הכנסותיו של יחיד אשר הכנסותיו החייבות עלו על 640,000 ₪. ההכנסות כוללות הכנסות מיגיעה אישית, דיבידנדים וכן רווחי הון, לרבות רווחי שבח מקרקעין. לגבי שבח מקרקעין של דירת מגורים, מדובר בדירות מגורים שמחירן הינו מעל 4 מיליון ₪.
4. בעלי שליטה חברות
בשלהי שנת המס הקודמת 2016, הוסף סעיף 3. ט1 על פיו יראו בין השאר יתרות חוב של בעל מניות מהותי בחברה שלא נפרעו עד תום שנת המס שלאחר שנת המס בה נלקחו כהכנסה אצל אותו בעל מניות, משמעות הדבר שיתרות חוב של בעל המניות לתום 2016 שלא תפרע עד לתום שנת 2017, תחשב כהכנסה בידיו שנוצרה ב 31/12/17 והוא יהיה חייב לשלם מס בגינה, אם לחברה יש רווחים המס שישולם יהיה מס כאילו חולק דיבידנד, ואם אין רווחים אז מס כאילו שולמה משכורת אן נתנו שרותים במעמד של עצמאי.
המלצות לפעולות לפני תום השנה:
- לבדוק עם קיימות יתרות חובה מ 2016 שטרם נפרעו.
- במידה וישנם יתרות חובה, לעשות אחת מהשניים או לפרוע אותם ע”י החזרת כספים לחברה או לבצע חלוקת דיבידנד במידת האפשר ובכך לקבע מעמדם כמשיכות דיבידנד ולא משכורת
לתשומת ליבכם ההוראות הנ”ל לא חלות על משיכות שלא עלו בכל שנת המס על 100,000 ₪
ובמידה ויתרות החובה של השנה הקודמת ייפרעו עד תום השנה אולם בשנתיים שלאחר מכן יילקחו שוב לתקופה העולה על 60 יום, לא יראו באותו פרעון ככסוי היתרה, ובעל המניות יחויב במס כאמור.
כל האמור בחוזר הוא לשם הדרכה כללית בלבד. אין להסתמך על האמור בחוזר מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה. משרדנו עומד לשירותכם למתן הבהרות נוספות.